"מבריק ומרתק" - על "ההיסטוריה הקצרה של המתים"

הסופרת אסתי ג. חיים כותבת להארץ ספרים על ספרו של קווין ברוקמייר, ההיסטוריה הקצרה של המתים", שיצא בהוצאת זמורה-ביתן.

לדברי חיים, זהו "ספר פוסט-אפוקליפטי המתואר מנקודת מבטם של אלה שאיבדו את חייהם, ולא רק אלה ששרדו; בסיסו הרעיוני של הרומן מבריק ומרתק - אין הוא עוסק דווקא במוות, אלא בזיכרון כגרעין הקיום האנושי, וכיצד מגלמים אנשים שונים תפקידים עיקריים ומשניים, לפעמים אף מקריים, בסיפור חייו של האדם, וביחסי הגומלין הלא מודעים בין החיים למתים, בין הזוכרים לזכורים. המוות הוודאי, הסופי, איננו פיסי - הכיליון המוחלט הוא רק התפוגגות מפני שאין מי שיזכור.

"על אף היותו רומן בעל סממנים בדיוניים-פנטסטיים, הוא כתוב באופן ריאליסטי, ויזואלי מאוד. עיר החיים-המתים מתוארת כעיר שגרתית, שחיה את חייה. רוב התושבים עוסקים במה שחלמו לעשות ולא הצליחו לממש בחייהם - כמו אמה של לורה בירד, ש"חייה האמיתיים החלו לאחר מותה", או בעל המסעדה שלא מימש את תשוקתו בחייו. הדמויות השונות המאכלסות את העיר אינן קשורות זו לזו, אלא לעובדה שכולן הכירו את לורה בירד. החוטים בין הדמויות ללורה נקשרים לאט במהלך העלילה, ודמות שנראתה תלושה לחלוטין מוצאת את מקומה בפסיפס הזיכרון של בירד.

"סיפור מסעה האחרון של לורה בירד קולנועי ממש. הידע שמפגין ברוקמייר במסע מסוג זה - על האבזור, מזג האוויר, מבנה השטח והסכנות האורבות - מהימן מאוד. ניתן לראות את המרחבים הריקים מאדם, לחוש את הקור הצורב, המקפיא".