אין כוח למרוד: על הספר החדש של קוריישי

הפסקה הפותחת בספרו החדש של חניף קוריישי, Something to Tell You, נאמרת מפי פסיכואנליסט ונשמעת כמו מוטו, אומרים בגארדיין: "סודות הן המטבע הסחיר שלי, אני עוסק בהן למחייתי". דרך הדמות של המטפל, ניצל קוריישי את ההזדמנות כדי לכתוב בזרם תודעה ולהכניס הכל, גם אם העורך חשב שאין בכך כל הגיון. "לא היה לי אכפת. אחרי הכל, זה הספר שלי ורציתי שיהיה עוד יותר משוגע ואקסצנטרי".

קוריישי, סופר ותסריטאי שזכה בפרסים רבים, הוציא ספרים רבים, ביניהם כמה שראו אור בזמורה ביתן: "הבודהה מהפרברים", "האלבום השחור", "אהבה בימי עצב", "כל היום חצות הליל", "אינטימיות", "הכישרון של גבריאל", "הגוף" ו"אוזני בסמוך ללבו". הספר החדש מוגדר על ידי הגארדיין כחמים יותר מאשר קובץ הסיפורים הקצרים "אהבה בימי עצב", בין השאר בגלל המקום הרגוע יותר בו נמצא קוריישי כרגע, וכן בגלל היריעה הארוכה יותר של הרומן.

גם בספר החדש חוזר קוריישי לנושאים המוכרים מכתיבתו, ביניהם דמות שאמה לבנה ואביה פקיסטני, התבגרות בשנות השבעים כנער מעשן סמים ואובססיבי למוסיקה וסקס, וגילויי גזענות. עם זאת, הוא מסרב להיכנע לסטריאוטיפ: "אנשים כל הזמן מתקשרים אליי ואומרים, תן לנו סיפור על טרוריזם... רק בגלל שאני פקיסטני".

הספר החדש בוחן מה קורה כשאין כבר כוח למרוד ועבירות קלות כבר אינן מצליחות לספק. עבור קוריישי, "ההנאות האמיתיות היחידות הן אלה בהם עוברים על החוק". הצרה היא ברגרסיה שהן מייצרות. המתח האמיתי בחיים, לדידו, הוא בין ההנאה של היחיד לבין אחריות משפחתית: "אנחנו חיים בחברה שמחויבת להנאה, למה שאנו מגדירים כהגשמה עצמית. לו חיית במדינה מוסלמית, היית מחויב לאידאל המשפחה ולאחריותך כחלק מהיחידה הזאת. אלה שני אידיאלים שונים למדי".

"אני עדיין שרוף על כתיבה", אומר קוריישי. "אני עדיין רוצה לעשות זאת, אבל מצד שני, לא אכפת לי אם לא אעשה זאת. זה לא חשוב לי כמו לחיות".