"חוויית קריאה יוצאת דופן" - ביקורת על "אשתי רוקדת ואני חולם"

מוסף הספרים של הארץ מפרסם ביקורת משבחת על ספרו של קובי בן-שמחון, "אשתי רוקדת ואני חולם": "ספרו של קובי בן-שמחון מספק חוויית קריאה יוצאת דופן... אין ספק ש"אשתי רוקדת ואני חולם" אינו רומן קלאסי, וגם לא מודרני; למעשה, הוא מאתגר ללא הרף את הגדרתו המסורתית של הרומן. עם זאת, הוא מעשה אמנות שמרגש ומצית את הדמיון. יתרה מכך, הוא משמיע קול ספרותי רגיש, מחוכם ואוטונומי, שאינו מחקה שום קול מוכר.

יש מידה של עוצמה נאיבית ובלתי אמצעית בכתיבה של בן-שמחון שאינה מאפשרת לקרוא את הספר רק כתרגיל מטא-ספרותי מתוחכם. הוא מפגין גם סיפור שפשטותו ותומתו מרעידות את הנפש... כאשר המלים נוכחות, מצדו השמאלי של הדף, הן פשוטות, ישירות ותמימות. הן יוצרות סיפור פגום - בשל היעדר רצף, בשל תנועתו המהירה בין זיכרונות מקוטעים, נטולי הקשר, של תחושות שאבדו. אולם הפגם הזה יוצר את האמינות של הסיפור וגם את העוצמה הרגשית שלו"

""אשתי רוקדת ואני חולם" עוסק לא רק בזיכרון ובאובדן, אלא במעשה הסיפור עצמו, שמדווח עליהם ומופעל על ידם בו-בזמן. יש בו מידה של הומניזם רחום ומקוריות ספרותית שהופכת את הקריאה בו למסע משותף לקורא ולמספר, שמבהיר שכתיבה היא מעשה של קינה על מה שהיה או היה יכול להיות, וכוחה נובע ממוגבלותה ליצור תמונה טהורה שלו. "ככה מצאתי את עצמי יושב בסוף היום בבית קפה אחד", כותב המספר, "וחושב על הדברים, על זה שבעצם אני לא יודע לדבר"".